גמרא
פירוש
מַאי לָאו אַעוּבָּר לָא אַבְּהֵמָה.
וְהָא דָּמָיו קָתָנֵי תְּנִי דָּמֶיהָ וְהָא נוֹתֵן כׇּל דָּמָיו לַכֹּהֵן קָתָנֵי וְאִי בְּהֵמָה כֹּהֵן מַאי עֲבִידְתֵּיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּיָהֵיב לֵיהּ בְּהֵמָה מְעַבַּרְתָּא לְפַטּוֹמַהּ דְּמִיגּוֹ דְּקָנְסִינַן לֵיהּ אַבְּהֵמָה קָנְסִינַן לֵיהּ אַעוּבָּר.
אָמַר רַב אָשֵׁי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
ונותן דמיו של עובר לכהן ואע״ג דכתיב תפדה בשה יכול לפדותו אפי׳ בדמים כדאמרינן באידך פירקא דלא באתה תורה להחמיר עליו אלא להקל עליו אבל שאר בכורות בהמה טהורה אין פודין אותן בדמים אלא נותן הבכור לכהן ואם רצה הכהן למוכרו לו רשאי ומ״ט נותן כל דמיו לכהן ולא סגי בחצי דמיו משום דעיקר בהמה דישראל:
מאי לאו – הא דקתני קונסין לאו אעובר קאי ומשום דאינו רשאי אלמא דר׳ יהודה סבר דאסור למכור עובר לעובד כוכבים הואיל דהיינו אורחיה:
אבהמה קאי – דקונסין אותו אבל עובר רשאי למכור:
והא עד עשר בדמיו קתני – דמשמע דמי עובר:
תני דמיה – דמשמע של בהמה:
ואי בהמה קא בעית למימר כל דמיה:
כהן מאי עבידתיה בבהמה עצמה אמאי יהיב ליה כל דמיה – אלא לאו אעובר קאי: לא לעולם סבירא ליה בעלמא דמוכרין עובר לעובד כוכבים דכשבור הוא והכא מאי שנא דקתני קונסין דמשמע נמי אעובר כגון דיהב ליה לעובד כוכבים בהמה מעוברת לפטומה דלכי מיפטמה לה ליזבנו וליחלקו דמיה דהשתא אבהמה גופה קנסי ליה ומיגו דקנסי ליה כו׳. והיינו ונותן כל דמיו לכהן אבל בעלמא שרי לזבוני לעובד כוכבים:
והאי נמי כיכול להתרפאות דמי דלכשיגדיל חזי למלאכה ש״מ דעובר אסור למכור לעובד כוכבים לר׳ יהודה: איכא דמתני לה – הא דר׳ יהודה אמתניתין ולא בעי לה מיבעיא:
לימא מתני׳ דלא כר׳ יהודה דמדשרי ר׳ יהודה בשבורה ה״ה דשרי נמי אעובר וכשבור דמי: אפילו תימא ר׳ יהודה – ובשבורה (שרי אסר) [הוא דשרי] דלאו היינו אורחיה כדאמר לעיל אבל בעובר אסר דהיינו אורחיה למיהוי כשבור עד שהוא במעי אמו אבל לבסוף חזי למלאכה ואסור: מכר בהמה – שאינה מעוברת לעובד כוכבים לעובריה שיהיו העוברין של שניהם:
תיבעי לתרוייהו דהכא לא מזבין לא בהמה עצמה ולא עובר דאכתי לא מיעברא: בשבורה דלא אתיא לאיחלופי בשלמה:
אבל [שלמה] – היכא דזבין בהמה לעובריה דבהמה גופה שלמה היא ואתי לאיחלופי במכירה שלמה אחריתי שלא לעובריה לחלוטין ואסר: או דלמא ומה שבורה דפסקה מיניה – דלחלוטין מזבנה לעובד כוכבים דאע״ג דאיכא למיחש אטו מכירה חלוטה אחר דשלמה אפי׳ הכי שרי:
וכ״ש שלימה לעובריה דלא פסקה מיניה דלא מזבנה לגמרי דשרי או דלמא לרבנן ומה שבורה דלא אתי לחלופי בשלימה אפי׳ הכי אסרי רבנן דלמא אתי לחלופי מכירה חלוטה דשלמה אטו מכירה חלוטה דהא וכ״ש שלמה לעובריה דאתי לחלופי שלמה בשלמה ומיחש לחלוטין וקא ס״ד מאן דאסר (שלימה) [בהמה] לעובר׳ דלמא אתי לאיחלופי בבהמה אחריתי לחלוטין וה״ה דאוסר נמי למוכרה לעובד כוכבים לגיזה ולחלבה דאיכא למימר נמי דלמא אתי לאיחלופי הא מכירה דשלימה אטו שלימה אחריתי דחלוטין: וטעם דרבנן משו״ה – ומי מצית אמרת דהאי דקא אסרי רבנן בשלימה משום דאתיא לאיחלופי ומי תלי טעמא באיחלופי:
אמרו לו לר׳ יהודה אמאי קא שרית בשבורה והלא מרביעין עליה ויולדת – ונמצא דבהמה (גופה) [גסה] שלמה מכר לו אלמא דטעמייהו דרבנן דאסרי משום עובר הוא משום דאסור למכור עובר לעובד כוכבים ולא משום איחלופי וכיון דלא חיישינן לאיחלופי אלא משום עובר ש״מ לגיזה ולחלבה שרי בשבורה ולעולם טעמא דרבנן דחיישי לאיחלופי והם הכי אסרי לגיזה ולחלבה והכי קאמרי ליה וכו׳ מ״ט קא שרית בשבורה כמאן דזבנה ניהליה לשחיטה דמי דמיד נוחרה וליכא דידע דזבנה לעובד כוכבים ולא אתי לחלופי מכירה חלוטה למכירה חלוטה דהא מיד נוחרה וליתה בעין ודאי ליכא למימר הכי דמיד נוחרה. (אבל אם) [דהלא] משהי לה כדי להרביעה שתלד וכיון דמשהי לה אתי לחלופי אטו מכירה חלוטה ואמאי קא שרית הא אינו נוחרה:
ואמר להן ר׳ יהודה לכשתלד – כלומר כשתראו שום שבורה בעולם שיולדת תימרו לי מ״ט שרית בשבורה דודאי אינה יולדת: דלא מקבלה זכר – משום דשבורה היא ואינה יכולה לסובלו הלכך שרי ר׳ יהודה דלא חייש דלמא משהי לה לצורך וולדות. אבל שלמה לעובריה לר׳ יהודה עדיין תיבעי לך: ולא קתני אנותן לו בקבלה אע״פ שאינו רשאי מדלא תני הכי ש״מ דסבירא להו לרבנן דמוכר בהמה לעובר דקבלה היינו למחצית שבח וולדות והיינו בבהמה לעובריה: וליטעמיך המשתתף – דלא קתני אע״פ שאינו רשאי הכי נמי דרשאי להשתתף:
ולא ישמע על פיך – שלא תבקש בפיך שישבע לך בעבודה זרה שלו: אלא תנא במכירה אע״פ שאינו רשאי וה״ה לשותפות – דאינו רשאי להשתתף לו וה״ה בקבלנות דאינו רשאי ליתן לו בהמה בקבלנות דהמוכר בהמה לעובר דאסור לרבנן:
ומאי שנא מכירה דנקט – דגבי מכירה קתני אע״פ שאינו רשאי דעיקר איסורא במכירה היא להכי תנא בה דאינו רשאי וה״ה לכולהו: שיד העובד כוכבים באמצע שיש לו שום חלק בה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מאי לאו – הא דקתני קונסין לאו אעובר קאי ומשום דאינו רשאי אלמא דר׳ יהודה סבר דאסור למכור עובר לעובד כוכבים הואיל דהיינו אורחיה:
אבהמה קאי – דקונסין אותו אבל עובר רשאי למכור:
והא עד עשר בדמיו קתני – דמשמע דמי עובר:
תני דמיה – דמשמע של בהמה:
ואי בהמה קא בעית למימר כל דמיה:
כהן מאי עבידתיה בבהמה עצמה אמאי יהיב ליה כל דמיה – אלא לאו אעובר קאי: לא לעולם סבירא ליה בעלמא דמוכרין עובר לעובד כוכבים דכשבור הוא והכא מאי שנא דקתני קונסין דמשמע נמי אעובר כגון דיהב ליה לעובד כוכבים בהמה מעוברת לפטומה דלכי מיפטמה לה ליזבנו וליחלקו דמיה דהשתא אבהמה גופה קנסי ליה ומיגו דקנסי ליה כו׳. והיינו ונותן כל דמיו לכהן אבל בעלמא שרי לזבוני לעובד כוכבים:
והאי נמי כיכול להתרפאות דמי דלכשיגדיל חזי למלאכה ש״מ דעובר אסור למכור לעובד כוכבים לר׳ יהודה: איכא דמתני לה – הא דר׳ יהודה אמתניתין ולא בעי לה מיבעיא:
לימא מתני׳ דלא כר׳ יהודה דמדשרי ר׳ יהודה בשבורה ה״ה דשרי נמי אעובר וכשבור דמי: אפילו תימא ר׳ יהודה – ובשבורה (שרי אסר) [הוא דשרי] דלאו היינו אורחיה כדאמר לעיל אבל בעובר אסר דהיינו אורחיה למיהוי כשבור עד שהוא במעי אמו אבל לבסוף חזי למלאכה ואסור: מכר בהמה – שאינה מעוברת לעובד כוכבים לעובריה שיהיו העוברין של שניהם:
תיבעי לתרוייהו דהכא לא מזבין לא בהמה עצמה ולא עובר דאכתי לא מיעברא: בשבורה דלא אתיא לאיחלופי בשלמה:
אבל [שלמה] – היכא דזבין בהמה לעובריה דבהמה גופה שלמה היא ואתי לאיחלופי במכירה שלמה אחריתי שלא לעובריה לחלוטין ואסר: או דלמא ומה שבורה דפסקה מיניה – דלחלוטין מזבנה לעובד כוכבים דאע״ג דאיכא למיחש אטו מכירה חלוטה אחר דשלמה אפי׳ הכי שרי:
וכ״ש שלימה לעובריה דלא פסקה מיניה דלא מזבנה לגמרי דשרי או דלמא לרבנן ומה שבורה דלא אתי לחלופי בשלימה אפי׳ הכי אסרי רבנן דלמא אתי לחלופי מכירה חלוטה דשלמה אטו מכירה חלוטה דהא וכ״ש שלמה לעובריה דאתי לחלופי שלמה בשלמה ומיחש לחלוטין וקא ס״ד מאן דאסר (שלימה) [בהמה] לעובר׳ דלמא אתי לאיחלופי בבהמה אחריתי לחלוטין וה״ה דאוסר נמי למוכרה לעובד כוכבים לגיזה ולחלבה דאיכא למימר נמי דלמא אתי לאיחלופי הא מכירה דשלימה אטו שלימה אחריתי דחלוטין: וטעם דרבנן משו״ה – ומי מצית אמרת דהאי דקא אסרי רבנן בשלימה משום דאתיא לאיחלופי ומי תלי טעמא באיחלופי:
אמרו לו לר׳ יהודה אמאי קא שרית בשבורה והלא מרביעין עליה ויולדת – ונמצא דבהמה (גופה) [גסה] שלמה מכר לו אלמא דטעמייהו דרבנן דאסרי משום עובר הוא משום דאסור למכור עובר לעובד כוכבים ולא משום איחלופי וכיון דלא חיישינן לאיחלופי אלא משום עובר ש״מ לגיזה ולחלבה שרי בשבורה ולעולם טעמא דרבנן דחיישי לאיחלופי והם הכי אסרי לגיזה ולחלבה והכי קאמרי ליה וכו׳ מ״ט קא שרית בשבורה כמאן דזבנה ניהליה לשחיטה דמי דמיד נוחרה וליכא דידע דזבנה לעובד כוכבים ולא אתי לחלופי מכירה חלוטה למכירה חלוטה דהא מיד נוחרה וליתה בעין ודאי ליכא למימר הכי דמיד נוחרה. (אבל אם) [דהלא] משהי לה כדי להרביעה שתלד וכיון דמשהי לה אתי לחלופי אטו מכירה חלוטה ואמאי קא שרית הא אינו נוחרה:
ואמר להן ר׳ יהודה לכשתלד – כלומר כשתראו שום שבורה בעולם שיולדת תימרו לי מ״ט שרית בשבורה דודאי אינה יולדת: דלא מקבלה זכר – משום דשבורה היא ואינה יכולה לסובלו הלכך שרי ר׳ יהודה דלא חייש דלמא משהי לה לצורך וולדות. אבל שלמה לעובריה לר׳ יהודה עדיין תיבעי לך: ולא קתני אנותן לו בקבלה אע״פ שאינו רשאי מדלא תני הכי ש״מ דסבירא להו לרבנן דמוכר בהמה לעובר דקבלה היינו למחצית שבח וולדות והיינו בבהמה לעובריה: וליטעמיך המשתתף – דלא קתני אע״פ שאינו רשאי הכי נמי דרשאי להשתתף:
ולא ישמע על פיך – שלא תבקש בפיך שישבע לך בעבודה זרה שלו: אלא תנא במכירה אע״פ שאינו רשאי וה״ה לשותפות – דאינו רשאי להשתתף לו וה״ה בקבלנות דאינו רשאי ליתן לו בהמה בקבלנות דהמוכר בהמה לעובר דאסור לרבנן:
ומאי שנא מכירה דנקט – דגבי מכירה קתני אע״פ שאינו רשאי דעיקר איסורא במכירה היא להכי תנא בה דאינו רשאי וה״ה לכולהו: שיד העובד כוכבים באמצע שיש לו שום חלק בה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush